כל עובד שכיר, בעת סיום עבודתו ייתכן ויהיה זכאי לקבל מהמעסיק שלו פיצויי פיטורים. הזכות לקבל, או לא לקבל, פיצויים מהמעסיק נובעת משני מקורות:
הראשון, בחוק ובתקנות פיצויי פיטורים והשני בהסכמים קיבוציים, צווי הרחבה להסכמים הללו או בהסכמים אישיים.
עובד אשר מסיים לעבוד ורוצה לבדוק את זכותו החוקית לקבלת פיצויי פיטורים ואת היקפם, חייב לדעת תחת איזו מטריה הוא נמצא ועל פיה יידע מה החוק החל עליו.
פיצויי פיטורים וחוזה העסקה אישי
ראשית, יש לבחון את החוזה האישי, אם קיים חוזה העסקה אישי. במידה וקיים,נשאלת השאלה האם ניתנה בו איזו שהיא התייחסות לתשלום פיצויים במקרה של פיטורים ? האם הוגדרו המקרים בהם ישולמו הפיצויים בכל מקרה? ומה היקפם של פיצויי הפיטורים ? כמו כן,כדאי לבדוק האם הוחל הסכם כללי על פי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים ? בדיקה שכזו יכולה לתת את התשובה הראשונית אך לא בהכרח הסופית.
מדוע התשובה איננה סופית?
מפני שחוק פיצויי פיטורים הוא חוק לפיו לעובד אסור לוותר על הזכויות הניתנות לו בשום צורה ולכן, אם בנסיבות המקרה החוק גובר על הכתוב בהסכם האישי, זכות העובד היא ככתוב בחוק. בנוסף, כדי שלהסכם יהיה תוקף, ייתכן והמעביד היה צריך לפעול בצורה מסוימת כגון, ביצוע הפקדות שוטפות לקופת הפיצויים. במידה והמעביד לא מילא את חלקו בהסכם יוכל העובד לדרוש פיצויים כחוק.
פיצויי פיטורים בהעדר חוזה העסקה אישי
שנית, במידה ואין הסכם אישי, יש לבחון האם על העובד חל הסכם קיבוצי כל שהוא. בהסכם שכזה, או בצו הרחבה על פי הסכם כזה, ייתכן וניתנה התייחסות לזכות העובד לקבל פיצויים בעקבות פיטוריו. יתכן ונמצא בהסכם תשובות לשאלות כמו: מתי קמה הזכאות לפיצויי פיטורים ? מה היקף הזכאות ? מה התנאים המחייבים את המעסיק והעובד לעניין כספי הפיצויים ?
שוב, תנאים בהסכם קיבוצי אינם יכולים להרע את מצבו של העובד ביחס לחוק.
הסכמים קיבוציים ניתן למצוא בעיקר בענפים התעשייתיים השונים והמסורתיים. כגון התעשייה, המלונאות, השמירה וכו'. יחד עם זאת, גם מי שאינו נמנה על ענף שבו הסכם קיבוצי, חלים עליו תנאים של צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק. צו הרחבה זה בא להבטיח את החיסכון לפנסיה של כלל העובדים השכירים במשק. במסגרת הסכם זה, נקבעו גם כללים לעניין פיצויי פיטורים. חשוב לומר כי בתיקון מספטמבר 2010 שנעשה להסכם המקורי נקבע כי תנאי ההסכם הזה הופכים להיות תנאי המינימום בישראל לחיסכון פנסיוני ובהתאם גם לזכות העובד לכספי פיצויים.
פיצויי פיטורים וצו הרחבה
אז מה זכות העובד שפוטר וחל עליו צו ההרחבה ? ההסכם מגדיר את חובת המעביד להפקיד מדי חודש שיעור מסוים משכר העובד לטובת פיצויי פיטורים. ההסכם אף מגדיר כי כספי הפיצויים שהופקדו יעברו לרשות העובד בכל מקרה, גם אם התפטר מרצונו ולכאורה לא היה זכאי לכספי פיצויים על פי חוק. זכותו של העובד לקבל את הפיצויים לידיו עומדת לו אם משך את הכספים רק באחד משלושה מקרים: מוות, נכות או בהגיעו לגיל 60. במקרים אחרים נדרשת הסכמת המעביד למשיכת הכסף.
ולבסוף, הזכות לכספי פיצויים מעוגנת בחוק ובתקנות אשר מגדירים את כל אותם מקרים שבהם זכאי עובד לקבל פיצויים. בוודאי כאשר מפוטר, למעט במקרים קיצוניים הנובעים מעבירה פלילית, ובמקרים רבים של התפטרות אשר מוגדרת כהתפטרות המזכה עובד לתנאי מפוטר.
עובד אשר אינו מקבל כספי פיצויים במקרים שבהם נראה לי כי הוא זכאי לקבלם, או שאינו מקבל את הסכום שלדעתו הגיע לו לקבל, מן הראוי שיבדוק היטב את מקור הזכאות שלו ויוכל לעמוד על זכותו לקבל את המגיע לו.
יחד עם זאת, צריך לזכור כי בהסכמים מסוימים נהנים מהטבה מסוימת על חשבון הטבה אחרת ולכן חשוב לבדוק היטב לפני שבאים בדרישות למעסיק.
פיצויי פיטורים וייעוץ פנסיוני
במידה ואתם מתלבטים בשאלות הללו גם אם כבר פוטרתם או שאתם שוקלים לעזוב את מקום עבודתכם – כדאי שתקבלו ייעוץ פנסיוני מקצועי מיועץ פנסיוני מורשה כדי שתדעו בודאות את זכויותיכם ומה הצעדים הטובים ביותר שכדאי לעשות כדי לממש אותן.
