פנסיית שארים: החיים שלאחר המוות

למותו של בן משפחה יש (מעבר לקושי הנפשי שמתלווה לכך) גם השפעה כלכלית אדירה על השארים שהותיר מאחוריו, שחשוב לקחת אותה בחשבון מראש, כבר בעת קבלת ההחלטות באשר לחיסכון הפנסיוני. השארים מצידם צריכים לאסוף את השברים לאחר השבעה, לבדוק אילו תוכניות ביטוח (ביטוח מנהלים וביטוח חיים) ו/או חסכונות פנסיוניות אחרים כמו קרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות היו לנפטר ולהתחיל להתנהל בצורה נכונה אל מול הגופים המבטחים – משימה שאינה קלה במישור האישי, המקצועי והאדמיניסטרטיבי, כדי למצות את מלוא הזכויות שמגיעות להם כשארים.

ביטוחים במסגרת ביטוח מנהלים
"ביטוח מנהלים" זה שם נהדר לישראלים, אך במקרים רבים השארים יתקשו לדעת מה באמת מגיע להם מהפוליסה הזו. עד סוף שנות התשעים ניתן היה למכור במסגרת פוליסות ביטוח המנהלים גם כיסויים שונים כגון ביטוח מחלות קשות, כך שבמקרה של פטירה ממחלה קשה, יכלו השארים לקבל גם את דמי הביטוח של רכיב המחלות הקשות וגם את דמי ביטוח החיים.

מאחר שביטוח מנהלים הוא למעשה סל מעורב של חסכון וביטוחים, חשוב לבדוק את ההצעה לביטוח (כדאי לשמור העתק) ואת העתק הפוליסה (לאחר שההצעה מתקבלת בחברת הביטוח, החברה מנפיקה פוליסה אישית ללקוח). לאורך השנים הפוליסה תתעדכן בכל שינוי שיתרחש, כך שמומלץ לקבל (ולשמור) העתק של הפוליסה העדכנית עם כל שינוי. בנוסף כדאי לקבל ולשמור דו"חות שנתיים המעידים על התשלומים והכיסויים הביטוחיים שקיימים בביטוח המנהלים.

מי מקבל את הכסף בביטוח מנהלים?
מי שמקבל את כספי הביטוח לאחר פטירת העמית הם השארים או המוטבים, שאותם הגדיר העמית בעת הצטרפותו לפוליסת ביטוח המנהלים. לרוב מדובר בשאריו (בני משפחה), אלא אם הוא בחר במוטיבים אחרים ואז הם אלו שיקבלו את הכספים. במקרה כזה כספי הפיצויים יועברו בכל מקרה לשארים, בעוד שכספי התגמולים והריסקים ישולמו למוטבים.

מיהם השארים?
הגדרת השארים שזכאים לקבל את פיצויי הפיטורין של העמית הנפטר, מעוגנת בסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים
(תשכ"ג-1963) לפי הפירוט הבא:
1. בן/בת זוג של העובד/ת בשעת פטירתו/ה, לרבות הידוע/ה בציבור כבן/בת זוגו/ה והוא/היא גר/ה עמו.
2. ילד של העובד/ת שהוא בגדר תלוי במבוטח/ת לעניין גמלאות לפי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב, תשכ"ח-1968).
***כספי הפיצויים יתחלקו שווה בשווה בין השארים.

מיהם המוטבים?
בתחילת ההצטרפות לתוכנית, יכול המבוטח (העמית) לבחור מוטב שאינו בין משפחה מקרבה ראשונה, לפי עיניו ובלבד שיש למוטב תעודת זהות/ ח.פ (במקרה של חברה)/מספר עמותה.

אופן קבלת הכסף
בעניין זה יש הבדל מהותי בין עמית שהלך לעולמו לפני שהגיע לגיל פרישה/מימוש הכספים כקצבה חודשית, לבין עמית שהלך לעולמו לאחר שהגיע לגיל פרישה/מימש את הכספים שיש לו כקצבה חודשית מפוליסת ביטוח המנהלים שלו!

אופן קבלת כספי השארים בביטוח מנהלים כשהעמית הלך לעולמו לפני תחילת מימוש הכספים
במקרים שבהם העמית הלך לעולמו לפני שהגיע לגיל פרישה והחל לממש את ביטוח המנהלים שלו (לקבל קצבה) – השארים מקבלים את כל הכספים כסכום חד פעמי ולא כקצבה.

האם יש חבות מס?
דמי הביטוח וכספי התגמולים שנחסכו בפוליסה הם פטורים ממס הכנסה.
לכספי הפיצויים והמענקים לעומת זאת יש פוטנציאל לחבות מס, שכן על כספים אלו מגיע לשארים כפל פטור ממס עבור כל שנת עבודה של העמית הנפטר.

תקרת הפטור ממס על כספי הפיצויים עומדת נכון להיום (2019) על 12,380 שקלים, ומכאן שהשארים יקבלו פטור ממס עד לתקרה של 24,760 שקלים עבור כל שנת עבודה של הנפטר. אם הנפטר עבד לדוגמה 30 שנה וחסך בסעיף הפיצויים של ביטוח המנהלים 900 אלף שקלים (30 אלף שקלים לשנה X 30 שנה), השארים יהיו פטורים ממס על 742,800 שקלים (24,760 שקלים X 30 שנות עבודה) וייאלצו לשלם מס על הדלתא.

איך ניתן לקבל את הכסף?
כדי לקבל את דמי הביטוח, צריכים המוטבים להגיש לחברת הביטוח טופס תביעה ולצרף אליה את תעודת הפטירה וצו ירושה (שאותה מקבלים כעבור כחודש). הכספים מתקבלים לאחר כ-30 יום מהגשת טופס התביעה לחברת הביטוח, כאשר בד"כ (במקרה שסכום הביטוח גבוה ממיליון שקלים) נדרשים המוטבים להגיע פיזית לקבל את הכסף.

כדאי לדעת: לכאורה מדובר בהליך פשוט יחסית, אך כדאי מאוד לא לטעות בו ולבדוק היטב את זכויותיו של הנפטר אל מול חברות הביטוח, קרנות הפנסיה, המעסיק ומס הכנסה.

טעויות בהתחשבנות (שקורות לא פעם), עלולות לגרום להפסדים של עשרות ואף מאות אלפי שקלים. לכן מומלץ מאוד להיוועץ ביועץ פנסיוני-כלכלי בלתי תלוי שמומחה בביטוח, פנסיה, גמל ומיסוי פנסיוני, שילווה אתכם בדרך שעשויה להיות רצופה בלא מעט מוקשים.

אופן קבלת כספי השארים בביטוח מנהלים כשהעמית הלך לעולמו לאחר גיל פרישה
כאמור, ההתנהלות שונה לחלוטין אם העמית נפטר לאחר שכבר פרש לגמלאות, בעיקר אם הייתה לו פוליסה מסוג קצבה והוא כבר החל לקבל את קצבת הפנסיה במסגרת ביטוח המנהלים שלו.

• בעניין זה יש הבדל בין פוליסות ביטוחי המנהלים הישנות לחדשות:
  בפוליסות ביטוחי המנהלים הישנות (עד יוני 2001) – עמית שהגיע לגיל פרישה יכל לבחור האם בן/בת הזוג יקבלו סכום בגובה קצבה של עד 120 חודשים מרגע קבלת הקצבה הראשונה (ברירת מחדל), בגובה 60% מהקצבה החודשית, או במספר מסלולי קצבה חודשית נוספים.
• בפוליסות ביטוח המנהלים החדשות (החל מיוני 2001) השתנו המסלולים, ונכון להיום – המסלול השכיח ביותר הוא מסלול קצבת זיקנה עם הבטחה ל-240 חודשים, שאותה יוכלו בן/ת הזוג שנותרו בחיים לבחור אם לקבל כקצבה חודשית או כסכום חד פעמי.

פנסיית שארים במסגרת קרן פנסיה
בדומה לביטוחי המנהלים, גם בקרנות הפנסיה יש הבדל בין הקרנות הוותיקות (עד שנת 95) לחדשות (משנת 95) ובין המועד שבו הלך העמית לעולמו (לפני הפרישה או אחריה):

קרנות פנסיה וותיקות-הסתדרותיות
בקרנות הפנסיה הוותיקות המסלול היה מסלול קשיח, לפיו העמית מקבל קצבה חודשית ולאחר מותו בן/בת הזוג יקבלו קצבה חודשית בגובה 60% מקצבת הזקנה שקיבל העמית, עד שילכו לעולמם.

חשוב לדעת כי בקרנות הפנסיה הוותיקות ההסתדרותיות לא ניתן למשוך את הסכום כסכום חד פעמי אם העמית כבר תבע פנסיית נכות או פנסיית זקנה, ולכן חשוב לבחון היטב את האפשרויות השונות לפני תחילת מימוש הפוליסה.

קרנות פנסיה חדשות
בקרן הפנסיה החדשה העמית רוכש למעשה סוג של ביטוח פנסיית שארים שמושפע מהמסלול הביטוחי שבחר, ולכן בדומה להבדלים בביטוחי המנהלים, גם כאן יש משמעות למועד שבו הלך העמית לעולמו (לפני או אחרי גיל פרישה).

***את המסלול הביטוחי בוחר העמית במועד הפרישה שלו והם למעשה מהווים את הבחירה שלו לאופן שבו ירצה לחלק לשאריו את הסכום שצבר – הכל לבן/בת הזוג, הבטחה של 180 חודשים, הבטחה של 240 חודשים וכו'.

ההבדל בין עמית שהלך לעולמו לפני גיל פרישה לבין עמית שהלך לעולמו לאחר גיל פרישה

• עד גיל פרישה – סכום השארים מושפע מהמסלול הביטוחי שבו בחר העמית, שנגזר בין היתר מגובה השכר שלו;
• לאחר גיל הפרישה – הסכום לשארים מושפע מהמסלול שבחר העמית ביציאה לפנסיה ומהסכום שנצבר (ללא קשר לשכר שהיה לו בעת היציאה לפנסיה).

ניקח לדוגמה עמית עם שכר של 15,000 שקלים: אם העמית הלך לעולמו לפני גיל פרישה, בת הזוג שלו תקבל קצבת שארים בגובה של 9,000 שקלים. לעומת זאת, אם הוא הלך לעולמו לאחר שהגיע לגיל פרישה, קצבת השארים שתקבל בת הזוג שלו תהיה רק 6,000 שקלים. זאת מכיוון שעד גיל פרישה פנסיית השארים מושפעת כאמור מגובה השכר ומהמסלול הביטוחי, בעוד שאחרי הפרישה היא מושפעת מסך הצבירה ומהמסלול שבחר העמית.

הבטחת תשלום לצאצאים
ניתן לומר כי לעומת ביטוח המנהלים, קרנות הפנסיה החדשות רואות לנגד עיניהן גם את טובת השארים ולא רק את הפרט. כתוצאה מכך וכדי למנוע את עוגמת הנפש של איבוד הכסף במקרים שבהם בן/ת הזוג של העמית הולכים לעולמם לפני תום תקופת הבטחת הקצבה, המציאו קרנות הפנסיה החדשות רובד כיסויי נוסף (גידור), מעבר לאפשרות של בן/בת הזוג לקבל בין 100-60 אחוזים מהחיסכון.

כיסוי נוסף זה מאפשר לעמית לבחור במסלול שבו גם אם בן/בת הזוג הולכים לעולמם לפני תום תקופת הקצבה, היורשים ימשיכו לקבל אותה. מהלך שללא ספק מגן על היורשים ומעניק לעמית ולמשפחתו תחושת ביטחון. ע"פ עיקרון זה:

• במקרה של עמית נשוי שהלך לעולמו לפני גיל פרישה – בת הזוג תקבל קצבה חודשית בגובה 60% (לכל חייה) והילדים יקבלו קצבה חודשית בגובה 40% (עד הגיעם לגיל 21). במקרה של עמית גרוש/יחידני שהלך לעולמו לפני גיל פרישה – אם ילדיו הם מעל גיל 21, קרן הפנסיה תעביר להם את כל הסכום כסכום חד פעמי.
• במקרה שבו שני ההורים הלכו לעולמם לפני שהגיעו לגיל פרישה – אם הילדים מעל גיל 21, הקרן תעביר להם את כל הכסף הצבור כסכום חד פעמי. אם הילדים בני 21-18, הקרן תאפשר להם לבחור האם לקבל את הכסף הצבור כקצבה חודשית או כסכום חד פעמי. אם הילדים מתחת לגיל 18, הם יקבלו את הכסף הצבור כקצבה חודשית עד הגיעם לגיל 21 או עד שיועבר להם כל הכסף הצבור (לפי הגבוה מבין השניים). אם לעמית יש ילד עם מוגבלות שקרתה לאחר שהצטרף לפוליסה, הקרן תעביר לו את הכסף כקצבה חודשית עד סוף ימיו.

חשיבות ייעוץ ותכנון הפרישה מבעוד מועד
כדי להבטיח שהיורשים יוכלו למצות את מלוא זכויותיהם ולנצל את כספי המנוח בצורה המקסימלית, יש חשיבות רבה לקבלת ייעוץ פנסיוני ולתכנון הפרישה, מכמה סיבות עיקריות:

בחירת המסלול
הנקודה החשובה ביותר שאליה יש לשים לב בעת קבלת קצבת זקנה/ פנסיית שארים, היא בחירת מסלול בת זוג/למשפחה. החלטה לא נכונה עלולה ליצור נזק כלכלי למשפחה ורווח גדול לחברת הביטוח/קרן פנסיה ע"ח הכספים של המבוטח/עמית שנפטר ומשפחתו.

המשמעות היא שברגע שהעמית בביטוח המנהלים הגיע לגיל פרישה והחל לממש את הפוליסה שלו, הוא למעשה "מסכן" את כספי היורשים. יש בכך סיכון עצום! למרבה הצער, לא פעם קרה שהעמית שבחר במסלול קצבת שארים, הלך לעולמו ובן/בת הזוג שלו הלכו לעולמם חודשים ספורים לאחר מכן ועל כן, היורשים "הפסידו" את כל הכסף!!

ניהול סיכונים לפני מימוש הפוליסה
כדי למנוע מצב שבו הכסף "הולך לאיבוד" – חשוב מאוד לא לוותר על ייעוץ פרישה בלתי תלוי לפני שבוחרים מסלול ומתחילים לממש את הפוליסה, שכן אז יכול היועץ הפנסיוני לבחון באופן אינדיבידואלי את מערך הסיכונים אל מול התועלת, בהתאם לסיטואציה הנוכחית (גובה ההכנסה של בן/ת הזוג, רמת החיים הרצויה, הערכת תוחלת החיים וכדומה). כך למשל, אם לבן/בת הזוג יש פנסיה גבוהה, ייתכן שכדאי יותר לבחור במסלול של משיכה חד פעמית (60%), כדי לא לסכן את הכספים.

דוגמה נוספת לחשיבות של ייעוץ הפרישה היא במקרים שבהם לאחד מבני משפחתו של העמית יש נכות צמיתה, ואז חשוב לבחון האם כדאי יותר לקבל קצבה חודשית או למשוך את הכספים באופן חד פעמי ללא מס (מתוקף סעיף 95 לחוק מס הכנסה).

תכנון מס
באופן עקרוני, כשעמית בביטוח מנהלים, בקופת גמל או בקרן השתלמות הולך לעולמו, היורשים צריכים להעביר את הכספים על שמם, מה שעלול לגרור עבורם חבות מס רווחי הון של 25% (זאת בעוד שהתגמולים והפיצויים ע"ש הנפטר פטורים ממס). לכן גם כאן חשוב לבחון כל מקרה לגופו.

בנוסף לכך חשוב לזכור שבמקרה של עמית שהלך לעולמו לפני גיל הפרישה, רק כספי הפיצויים הם אופציונאליים לחבות מס ולכן חשוב מאוד לנהל את האינטראקציה מול המעסיק ומול מס הכנסה בצורה נכונה ומסודרת, שתמנע תשלום מס על כספים שאמורים להיות פטורים מתשלום. כך גם באשר לחבות המס האופציונאלית על פנסיית שארים, שעם תכנון מס נכון ניתן בד"כ לקבל עליה פטור ממס בדומה לפטור שניתן על הקצבה המזכה.

**בעניין זה חשוב לדעת כי עד שנת 2011 חישוב המס על הפיצויים נעשה לפי חבות המס של בני המשפחה (למשל אם בת הזוג לא עובדת), אך החל משנת 2011 שונה החוק והמס מחושב מאז ועד היום לפי חבות המס של הנפטר.

פריסת מס
לייעוץ פנסיוני לפני פרישה יש חשיבות רבה גם מבחינת חישוב ההשלכות של פריסת מס:
פריסת מס מאפשרת לעמית שהגיע לגיל הזכאות לפרוס את חבות המס על הפיצויים שלו על תקופה של עד שש שנים, ובכך ליהנות מחבות מס נמוכה יותר (שכן המס הוא פרוגרסיבי וסביר להניח שבשנים שלאחר הפרישה שלו, ההכנסות שלו תהיינה נמוכות יותר).

אבל… חשוב לקחת בחשבון גם את החיסרון של פריסת המס, שכן כאשר עושים פריסת מס חבות המס היא מעט גבוהה יותר מכיוון שמס הכנסה משכלל את ה"ריסק" שלו במקרה של מות הגמלאי לפני תום תקופת הפריסה, ולוקח בחשבון שאז הפריסה מתבטלת (חבות המס לא עוברת לשארים).

העלות העודפת אמנם מוחזרת לעמית כשהוא מגיש דו"ח שנתי, אך בהתייחס לפנסיית השארים – יש לקחת בחשבון שהעלות העודפת לא תושב והכסף יישאר במס הכנסה ולא יועבר לשארים.

לסיכום,
פנסיית שארים היא מוצר ביטוחי חשוב שמבטיח את עתידם של בני המשפחה, אך קבלת הכספים והסכום שאותו יקבלו היורשים תלויה במשתנים רבים ולכן חשוב מאוד לעשות תכנון פנסיוני לפני פרישה שימנע טעויות מיותרות.
גם לאחר מות העמית, חשוב שבני המשפחה יפנו לקבלת ייעוץ פנסיוני מגורם בלתי תלוי, שידע לבחון עבורם את כל הפרמטרים בראייה רחבה (ביטוחים שונים, פנסיה, השלמות מהמעסיק וכדומה) ולייעץ להם על המהלכים הנכונים ביותר עבורם.

זכרו! כל טעות קטנה בחישוב יכולה לעלות לכם ביוקר. מאוד ביוקר!