במקור הייתה מטרת הפיצויים לשמש "רשת ביטחון" לעובד שפוטר ולאפשר לו לחיות בכבוד עד שימצא עבודה חדשה (בתקופת האבטלה שלו). אולם, עם השנים חלו מספר שינויים בכל הקשור לפיצויים וכיום יש למימוש כספי הפיצויים גם השלכות לטווח הרחוק, ואם לא מתנהלים איתם נכון – עלולים לפגוע משמעותית גם בכספי הפנסיה.
מהם כספי הפיצויים?
ע"פ החוק, על כל שנת עבודה צריך המעסיק לשלם לעובד שפוטר תשלום פיצויים בסך שכר של חודש אחד.
כיום, בכל חודש מפרישים העובד והמעסיק 8.33% מהשכר לטובת קופת הפיצויים, שהיא חלק ממסגרת ההפרשות הפנסיוניות, אך לא תמיד היה ככה…
למעשה משנות ה-50 (שבהן התפתחו תקנות קופות הגמל) ועד שנת 2008 (שבה נכנס לתוקף חוק פנסיית חובה), יכל המעסיק לבחור האם להפקיד כספים בשוטף לטובת קופת הפיצויים של העובד במהלך תקופת העבודה שלו, או לא להפריש בשוטף ובסיום העבודה לשלם לעובד, בהנחה שפוטר, את סך הפיצויים שמגיעים לו ע"פ החוק פיצויי פיטורין.
מעסיק שבחר להפקיד בשוטף לקופת הפיצויים בתקופת עבודתו, יכל לבחור האם להפקיד אותם במסגרת קופת פיצויים אישית על שם העובד, במסגרת קופת גמל מרכזית לפיצויים, או במסגרת אחד מהמוצרים הפנסיונים האחרים (קרן פנסיה או ביטוח מנהלים), כך שבסיום העבודה היה עליו להשלים רק את ההפרש החסר (במידה שהעובד לא חתם על סעיף 14).
**חשוב לציין שמסיבות היסטוריות שלא ניכנס אליהן כאן, רוב הפרשות הפיצויים לקרן פנסיה היו (ועדיין) לפי 6% ולא לפי 8.33% כפי שמפרישים לביטוח מנהלים.
מכיוון שעד 2008 לא הייתה פנסיית חובה, רוב המעסיקים הפרטיים (שלא היו כפופים לצווי הרחבה או להסכמים קיבוציים) בחרו לא להפקיד בשוטף לפיצויים בידיעה שאם העובד עזב ולא פוטר, הם לא יהיו חייבים לשלם לו פיצויים. מעבר לכך, במקרים מסוימים, מעסיקים שכן הפקידו בשוטף לפיצויים, תבעו מהעובדים שהתפטרו ושהיו בביטוח מנהלים הוניים או בקופות גמל, את כספי הפיצויים בחזרה.
ההשפעה (השלילית) של משיכת הפיצויים
הטעות הקריטית והרווחת ביותר בעניין משיכת הפיצויים, היא התפיסה שכספי הפיצויים עומדים בפני עצמם ואינם קשורים לכספי הפנסיה! בפועל, לא רק שרכיב כספי הפיצויים מהווה כ-35%-40% מהחיסכון הפנסיוני כך שמשיכתם מקטינה את החיסכון לפנסיה מצד אחד ועלולה לפגוע במקסום הטבות המס שמגיעות בגיל פרישה על הפנסיה/קצבה ועל הפיצויים מצד שני.
נכון להיום (2021), תקרת הפטור ממס על הפיצויים היא 12,340 שקלים ומכיוון שהטבות המס על הפנסיה מחושבות באופן מערכתי כאשר אדם מגיע לגיל הזכאות, הרי שכל משיכה של כספי הפיצויים במהלך הקריירה עשויה לפגוע בהן משמעותית ולגרור חבות מס גבוהה ומיותרת בעת הפרישה בגיל הזכאות.
בעניין זה חשוב להדגיש כי ע"פ תיקון 190, הפגיעה בהטבות המס על קצבת הפנסיה בסיום עבודה בגלל משיכת הפיצויים במהלך הקריירה, תקפה רק עבור עובדים שמושכים את כספי הפיצויים בתקופה של פחות מ-32 שנה לפני הפרישה. משיכת הכספים במועד שבו לעובד יש יותר מ-32 שנה לפרישה לא תפגע בהטבות המס העתידיות!
**משיכה מוקדמת של כספי הפיצויים (בטווח 32 השנים) תגרור אחריה הפסד של 1.35 שקלים בהטבות מס על פנסיית הזקנה/קצבת הזקנה, בגין כל שקל משיכת פיצויים, או במילים אחרות: פגיעה של 35%.
איך להימנע מפגיעה בפנסיה?
באופן כללי ניתן לומר שהדרך הטובה ביותר להימנע מפגיעה בסך כספי הפנסיה בגלל "התעסקות" עם כספי הפיצויים, היא לא למשוך את כספי הפיצויים במהלך הקריירה. אך גם כאן יש כמובן המון פרמטרים שונים שמשפיעים זה על זה, גם בנוגע להתנהלות בסיום העבודה במהלך הקריירה וגם בנוגע להתנהלות בסיום העבודה בגיל הפרישה.
בחירת המסלול בסיום העבודה במהלך הקריירה
בכל סיום עבודה מקבל העובד טופס 161 שבו הוא מגדיר מה ברצונו לעשות עם כספי הפיצויים שלו:
1. למשוך את כספי הפיצויים
העובד יכול לבחור למשוך את כספי הפיצויים כסכום חד פעמי באותו רגע.
2. רצף פיצויים
רצף פיצויים הוא מסלול שמיועד למי שאינו מעוניין למשוך את כספי הפיצויים באותו רגע, אבל מעוניין למשוך אותם בעתיד כסכום חד פעמי.
היתרון המיסויי הוא שבעת סיום עבודה ניתן יהיה לבצע על הפיצויים שנצברו במהלך שנות הקריירה, פריסת מס עד שש שנים (בתנאי שהעמית עבד לפחות 22 שנים ויום, שכן על כל ארבע שנות עבודה מגיעה שנת פריסה אחת), מה שלרוב מפחית משמעותית את חבות המס בשל העובדה שלאחר הפרישה ההכנסה יורדת וחבות המס היא פרוגרסיבית.
**חשוב לדעת שרצף הפיצויים מתאפשר בתנאי שהעובד מצא עבודה חדשה תוך שנה מיום שפוטר. אם הוא לא מצא עבודה או שהפך לעצמאי, חובה עליו לבצע התחשבנות מס.
3. רצף קצבה
רצף קצבה הוא מסלול שבו ניתן "לחסוך" את כספי הפיצויים לקצבה, והחל מגיל 60 לקבלם כקצבת זקנה
עד תיקון 190 שנקבע בשנת 2012, לא היה לכך יתרון מהותי מבחינת מיסוי, והרוב בחרו לעשות רצף פיצויים עד התקרה הפטורה ממס ורצף קצבה רק על החלק של הפיצויים שחייב במס. החל מ-2012 יש יתרון למסלול רצף קצבה מבחינת הטבות המס ולכן הוא בד"כ משתלם יותר.
**בפני עובד שבחר במסלול זה עומדת האפשרות להתחרט ולמשוך את הכספים כסכום חד פעמי, בלי לשלם "קנס" של 35% מס על משיכה חד פעמית עד שנתיים מיום סיום עבודה, אם לא החליט עד אז יוכל לקבל את הפיצויים כקצבה חודשית מגיל 60, אם ירצה סכום חד פעמי, יאלץ לשלום מס הכנסה של לפחות 35% בגין פיצויים אלה.
ברצף קצבה אין מגבלה של שנה שבה חייב העובד למצוא עבודה חדשה וגם אם הוא לא ימצא כזו או שיהפוך לעצמאי, מס הכנסה לא יתחשבן איתו בגין פיצויים ברצף קצבה.
השלמת פיצויים
אחד מהדברים שחשוב לבדוק לגבי רכיב הפיצויים בסיום העבודה, הוא האם המעסיק צריך לבצע השלמת פיצויים לעובד. השלמת הפיצויים יכולה להתקיים ממספר סיבות:
אם אין סעיף 14
סעיף 14 הוא סעיף בהסכם העבודה שקובע מצד אחד שהמעסיק לא יהיה צריך לעשות השלמת פיצויים בסיום העבודה של העובד, ומצד שני שהמעסיק לא ידרוש בחזרה את הפיצויים שהפקיד לעובד (בעבר תופעה זו הייתה שכיחה יותר מאשר כיום).
עובד שלא חתום על סעיף 14, ייתכן שמגיעה לו השלמת פיצויים, בעיקר בביטוחי מנהלים מסוג עדיף שבהם יש הנוסחה לחישוב הפיצוי בסיום עבודה עושה הבחנה בין "פיצויים למעסיק" לבין "פיצויים למס הכנסה" (מה שלא קיים בפוליסות החדשות), ובמקרים שבהם קצב גידול השכר של העובד היה גבוה מקצב התשואות שהשיגו ביטוחי המנהלים וקופות הגמל.
ההבדל בין "סוגי הפיצויים" הוא שפיצויים למעסיק הם פיצויים ללא רווחים שהשיגו הפוליסות (מעבר למדד המחירים לצרכן), בעוד שבפיצויים למס נלקחים בחשבון הרווחים שהפוליסה "השיגה"– התוצאה יכולה להניב פערים של עשרות אלפי שקלים ויותר בהתחשבנות הפיצויים בסיום עבודה!
כבר היו מקרים שבהם המעסיק חשב שלא מגיע לעובד השלמת פיצויים, בגלל שהוא זקף לזכותו את הרווחים שהיו על הפיצויים בעוד שהוא לא היה אמור לזקוף לזכותו (המעסיק) לכן ישנה חשיבות רבה מאוד לביצוע בדיקה של חישוב כספי הפיצויים באמצעות יועץ פנסיוני בלתי תלוי.
בנוסף לכך, גם אם יש לעובד ביטוח מנהלים ע"פ סעיף 14, התנאי לקיומו הוא שהמעסיק יכסה את העובד בכיסוי אובדן כושר עבודה ("פנסיית נכות") וגם בתכנית קצבתית (מ-2008 כל הפוליסות הן קצבתיות, אבל הפוליסות הישנות הן לא בהכרח כאלו וחשוב לבדוק זאת). אם אחד או שניים מהתנאים לא מתקיימים – יש למעסיק בעיה וייתכן כי סעיף 14 לא תקף.
הבדיקה מורכבת אף יותר במקרים שבהם המעסיק הכיל את סעיף 14 תוך כדי עבודה, ואז יש לבצע את החישוב בנפרד לכל אחת מהתקופות – זו שלפני סעיף 14 וזו שאחריה.
מעבר מקרן פנסיה ותיקה לקרן פנסיה חדשה
סיטואציה נוספת שבשלה ייתכן שמגיעה לעובד השלמת פיצויים היא בשל מעבר מקרן פנסיה ותיקה לקרן פנסיה חדשה:
בקרנות הפנסיה הוותיקות הפרישו 6% לרכיב הפיצויים ובסיום העבודה היה על המעסיק להשלים את הסכום ל-8.3%. בחלק ממקומות העבודה עברו עם השנים לקרנות פנסיה חדשות, אך המשיכו להפריש רק 6% ולכן חשוב לבדוק האם לאורך כל התקופה הופרשו כל כספי הפיצויים ולדאוג שהמעסיק יבצע השלמה אם יש צורך.
**חשוב להדגיש כי הפרשה שוטפת של 6% לפיצויים היא במסגרת החוק, ולכן ההמלצה היא לבדוק את הנושא כבר במהלך העבודה ולבקש מהמעסיק להפקיד את ההפרש (2.3%) לקופה אישית.
קופה מרכזית
כאמור בעבר היה נהוג שהמעסיק מפריש את כספי הפיצויים של כלל העובדים לקופה מרכזית אחת ובסיום העבודה, העובד היה מושך ממנה את הכספים השייכים לו. השנה (2019) נכנסה לתוקף הנחיה חדשה של מס הכנסה לפיה על המעסיק לפתוח קופת פיצויים אישית לכל עובד שנקלט החל משנת 2007 ולהעביר אליה את כספי הפיצויים שלו מהקופה המרכזית בתוספת השלמת הפיצויים הנדרשת. מעסיק שלא יעשה זאת לא יוכל לקבל הכרה בהפרשות האלה לטובת סעיף ההוצאות בחישוב המס השנתי.
שינויים בהיקף המשרה
בלא מעט מקרים במהלך שנות העבודה אצל אותו מעסיק חלים שינויים בהיקף המשרה והעובד עובר מחלקיות משרה למשרה מלאה או להפך. לכן חשוב לבדוק היטב את הפיצויים שמגיעים לו גם ביחס לכל אחת מהתקופות (בהנחה שאין סעיף 14).
התנהלות נכונה לקראת מועד הפרישה
כדי שאדם שמסיים לעבוד באופן מוחלט (לקראת גיל זכאות או בפרישה מוקדמת) יוכל לקבל את מלוא ההטבות ממס הכנסה בגין הפיצויים או בגין הקצבה, עליו להמציא למס הכנסה את כל טופסי 161 שקיבל ממקומות העבודה שבהם עבד לאורך שנות הקריירה שלו, או לפחות מ-32 שנות העבודה האחרונות.
יש לכך חשיבות רבה מכיוון מברירת המחדל של מס הכנסה היא שהעובד משך את כספי הפיצויים שלו באופן מיידי בכל פעם שעזב מקום עבודה, ועל כן חובת ההוכחה ההפוכה היא של העובד.
לסיכום,
כדי להימנע מפגיעה בפנסיה ולמצות את מלוא הטבות המס שמגיעות במועד הפרישה, חשוב מאוד לבחור בקפידה את ההתנהלות עם כספי הפיצויים במהלך הקריירה, לשמור את כל טופסי 161 שהתקבלו במהלך השנים ממקומות העבודה השונים ולקראת הפרישה להיוועץ ביועץ פנסיוני-כלכלי בלתי תלוי שמומחה בביטוח, פנסיה ומיסוי פנסיוני.
יועץ פרישה אובייקטיבי יוכל לבחון את הדברים לעומק ולבדוק "בציציות" את כל אחד מהפרמטרים ובכך גם למנוע הפסדים כבדים בשל טעויות חישוב וגם לבצע תכנוני מס שיגדילו לכם את הנטו.
